Tosefot Rosh Horayot 11a – תוספות רא"ש הוריות יא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

הוּא דְּלָא הָא צַעוֹרֵי צַעֲרִינְהוּ וְאִילּוּ צְעִירָה דקרייה בֶּן עַמִּי א״לאֲמַר לֵיהּ {דברים ב׳:י״ט} אַל תְּצוּרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כְּלָל אֲפִילּוּ צַעוֹרֵי לָא. א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה שֶׁבִּשְׂכַר לַיְלָה אַחַת שֶׁקָּדְמָה בְּכִירָה לַצְּעִירָה זָכְתָה וּקְדָמַתָּה אַרְבַּע דּוֹרוֹת לַמַּלְכוּת. תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ד׳:כ״ז} מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לְמָשִׁיחַ מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לְנָשִׂיא. וַהֲלֹא כְּבָר יָצְאוּ מָשִׁיחַ לִידּוֹן בְּפַר נָשִׂיא לִידּוֹן בְּשָׂעִיר שֶׁיָּכוֹל מָשִׁיחַ עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה מֵבִיא פַּר עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה לְחוֹדֵיהּ מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לְמָשִׁיחַ מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לְנָשִׂיא. תִּינַח מָשִׁיחַ אֶלָּא נָשִׂיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה הוּא דְּמַיְיתֵי. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁאָכַל כְּזַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה ואח״כוְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה קמ״ל הָנִיחָא לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵל בָּתַר יְדִיעָה אֶלָּא לְרַבָּנַן דְּאָזְלוּ בָּתַר חֲטָאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן ^אכְּגוֹן שֶׁאָכַל חֲצִי כְּזַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה וְהִשְׁלִימוֹ ואח״כוְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נִצְטְרֵף וְנַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ^בבְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן נְשִׂיאוּת מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֲצִי כְּזַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה וְעָבַר וְהִשְׁלִימוֹ הָתָם הוּא דְּלָא מִצְטְרֵף דְּאַכְלֵיהּ פַּלְגָא כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וּפַלְגָא כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא אֲבָל הָכָא דְּאִידֵּי וְאִידֵּי כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט אַכְלֵיהּ מִצְטְרֵף אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא מַאי. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר עוּלָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^גאָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן וְנִשְׁתַּמֵּד¹ וְחָזַר בּוֹ הוֹאִיל וְנִדְחָה יִדָּחֶה הָכִי הַשְׁתָּא מְשׁוּמָּד² ^דלָאו בַּר אֵתוֹיֵי קׇרְבָּן הוּא הַאי בַּר אֵתוֹיֵי קׇרְבָּן הוּא. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַב שֵׁשֶׁת אָכַל סָפֵק חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה וְנוֹדַע לוֹ עַל סְפֵקוֹ מַהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּאָזְלִי בָּתַר חֲטָאָה לָא תִּבְּעֵי לָךְ ^הדְּמַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. מִדְּאִשְׁתַּנִּי לְוַדַּאי אִשְׁתַּנִּי לְסָפֵק אוֹ דִלְמָא כִּי אִשְׁתַּנִּי לְוַדַּאי דְּאִשְׁתַּנִּי קׇרְבָּן דִּידֵיהּ אֲבָל הָכָא דְּלָא אִשְׁתַּנִּי קׇרְבָּן דִּידֵיהּ אֵימָא לַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי תֵּיקוּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מֵעַם הָאָרֶץ ^ופְּרָט לִמְשׁוּמָּד³. ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן {ויקרא ד׳:כ״ב} אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם הַשָּׁב בִּידִיעָתוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ לֹא שָׁב בִּידִיעָתוֹ אֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. מַאי בֵּינַיְיהוּ א״ראָמַר רַבִּי הַמְנוּנָא מְשׁוּמָּד⁴ לֶאֱכוֹל חֵלֶב וּמֵבִיא קׇרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מ״סמָר סָבַר כֵּיוָן דִּמְשׁוּמָּד⁵ לֶאֱכוֹל חֵלֶב לְדָם נָמֵי מְשׁוּמָּד⁶ הָוֵי ומ״סוּמָר סָבַר ^זלְדָם מִיהָא שָׁב בִּידִיעָתוֹ הוּא. וְהָא רָבָא אָמַר דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְשׁוּמָּד⁷ לֶאֱכוֹל חֵלֶב לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד⁸ לְדָם אֶלָּא הָכָא בְּאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְנִתְחַלֵּף לוֹ בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר ^חכֵּיוָן דִּלְתֵאָבוֹן אָכֵיל בְּמֵזִיד מְשׁוּמָּד⁹ הוּא ומ״סוּמָר סָבַר כֵּיוָן דְּאִילּוּ אַשְׁכַּח דְּהֶיתֵּרָא לָא אֲכַל דְּאִיסּוּרָא לָאו מְשׁוּמָּד¹⁰ הוּא. תָּנוּ רַבָּנַן אָכַל חֵלֶב זֶהוּ מְשׁוּמָּד¹¹ וְאֵיזֶהוּ מְשׁוּמָּד¹² אָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְשָׁתָה יֵין נֶסֶךְ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם אָמַר מָר אָכַל חֵלֶב זֶהוּ מְשׁוּמָּד¹³ וְאֵיזֶהוּ מְשׁוּמָּד¹⁴ אוֹכֵל נְבֵילוֹת כּוּ׳ מַאי קָאָמַר. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ה״קהָכִי קָאָמַר ^טאָכַל חֵלֶב לְתֵאָבוֹן הֲרֵי זֶה מְשׁוּמָּד¹⁵ ^ילְהַכְעִיס הֲרֵי זֶה מִין¹⁶ וְאֵיזֶהוּ מְשׁוּמָּד¹⁷ דְּבִסְתָמוֹ מִין¹⁸ הֱוֵי אוֹמֵר אוֹכֵל נְבֵילָה וּטְרֵיפָה שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְשָׁתָה יֵין נֶסֶךְ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ^כאַף הַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כִּלְאַיִם דְּרַבָּנַן מָר סָבַר מִדְּאוֹרָיְיתָא הָוֵי מְשׁוּמָּד¹⁹ דְּרַבָּנַן לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד²⁰ וּמָר סָבַר כִּלְאַיִם כֵּיוָן דִּמְפַרְסַם אִסּוּרֵיהּ אפי׳אֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן הָוֵי מְשׁוּמָּד²¹. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָמַר לְתֵאָבוֹן מְשׁוּמָּד²² לְהַכְעִיס מִין²³ וְחַד אָמַר לְהַכְעִיס נָמֵי מְשׁוּמָּד²⁴ אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִין²⁵ ^לכָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה²⁶ מֵיתִיבִי אָכַל פַּרְעוֹשׁ אֶחָד אוֹ יַתּוּשׁ אֶחָד ה״זהֲרֵי זֶה מְשׁוּמָּד²⁷ וְהָא הָכָא דִּלְהַכְעִיס הוּא וְקָא קָרֵי לֵיהּ מְשׁוּמָּד²⁸ הָתָם דְּאָמַר אֶטְעוֹם טַעַם דְּאִיסּוּרָא.: וְאֵיזֶהוּ נָשִׂיא זֶה מֶלֶךְ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן נָשִׂיא יָכוֹל נְשִׂיא שֵׁבֶט כְּנַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ד׳:כ״ב} מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר {דברים י״ז:י״ט} לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהָיומהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:י׳

^ב רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:י׳

^ג רמב״ם הלכות שגגות ג׳:ח׳

^ד רמב״ם הלכות שגגות ג׳:ז׳

^ה רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:י׳

^ו רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:ד׳
רמב״ם הלכות שגגות ג׳:ז׳

^ז רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:ד׳
רמב״ם הלכות שגגות ג׳:ז׳

^ח רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ג׳:ד׳
רמב״ם הלכות שגגות ג׳:ז׳

^ט רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קס״ג
טור חושן משפט תכ״ה:ה׳
טור יורה דעה קנ״ח:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט תכ״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קנ״ח:ב׳

^י רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קס״ג
טור חושן משפט תכ״ה:ה׳
טור יורה דעה קנ״ח:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט תכ״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קנ״ח:ב׳

^כ רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קס״ג
טור חושן משפט תכ״ה:ה׳
טור יורה דעה קנ״ח:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט תכ״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קנ״ח:ב׳

^ל רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קס״ג
טור חושן משפט תכ״ה:ה׳
טור יורה דעה קנ״ח:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט תכ״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קנ״ח:ב׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״והמיר״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״למומר״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דמומר״.

⁶ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

⁷ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

⁸ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

⁹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹⁰ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹⁶ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.

¹⁷ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

¹⁸ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.

¹⁹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

²⁰ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

²¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

²² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

²³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.

²⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

²⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.

²⁶ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

²⁷ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

²⁸ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

הכא ב״ע כגון שאכל חלב כשהוא הדיוט ונתמנה ואח״כ נודע לו מהו דתימא נייתי כשבה או שעירה קמ״ל תינח לר״ש דאזיל בתר ידיעה הלכך פטור אלא לרבנן דאזלי בתר חטאה גרידא אמאי פטור. הב״ע שאכל חצי זית חלב כשהוא הדיוט ונתמנה והשלימו בכדי אכילת פרס מהו דתימא נייתי כשבה או שעירה דצרף אכילה בתרייתא בהדי אכילה קמייתא קמ״ל. ואיכא גירסא אחרת בספרים הב״ע כגון שאכל כזית חלב כשהוא נשיא ועבר ואח״כ נודע לו מהו דתימא נייתי כשבה או שעירה קמ״ל. תינח לר״ש דאזיל בתר ידיעה הלכך לא יכול למפרך והלא כבר יצא נשיא לידון בשעיר דנשיא בכה״ג לאו בכלל חיובא דשעיר הוה ואצטריך ליה למעוטי מדין הדיוט דסד״א לייתי כשעת ידיעה. ואע״ג דחטא עד שלא נתמנה ונתמנה ונודע לו לא אזיל ר״ש בתר ידיעה להביא שעיר אע״ג דליכא קרא למעוטי אלא מסברא הוא דאית ליה [הכי] הכא (ה״נ) צריך קרא דהיכא דהוה חטאה וידיעה בתרי גווני מסתבר טפי לילך אחר ידיעה הגורמת הבאת קרבן להשוות קרבן זה לרוב צבור כגון אכל כשהוא נשיא ועבר ונודע לו דסד״א ניזל בתר ידיעה להביא כשבה או שעירה כרוב צבור להכי אצטריך קרא למעוטי. אבל אכל כשהוא הדיוט ונתמנה ונודע לו מסברא לא אזלי׳ בתר ידיעה להביא קרבן נשיא. אלא לרבנן דאזלי בתר חטא דתנן כהן המשיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחתו וכן נשיא שחטא ואח״כ עבר מנשיאתו משיח מביא פר ונשיא מביא שעיר מאי איכא למימר כיון דנשיא בכלל חיובא דשעיר ל״ל למעוטי לנשיא ממעוטא דעם הארץ והלא כבר יצא נשיא לידון בשעיר. הב״ע שאכל חצי זית חלב כשהוא נשיא ועבר והשלימה בכדי אכילת פרס ונודע לו מהו דתימא כיון דלא השלים השעור כשהוא נשיא לא קרינן ביה אשר נשיא יחטא לצטרף חצי זית קמא בהדי חצי זית בתרא וליתי כשבה או שעירה כרוב צבור (דאיכא) [דליכא] למפרך והלא כבר יצא נשיא לידון בשעיר דבכה״ג לא יצא לידון בשעיר קמ״ל דפטור אף מכשבה או שעירה. וגירסא זו נראה עיקר דאמר נשיא יחטא משמע דאתי למעוטי כשאכל כשהוא נשיא וללישנא קמא במאי דבעי למימר מעיקרא אכל כשהוא הדיוט. ועוד דמסתברא דהא דאזיל ר״ש בתר ידיעה מסברא ידע ליה ולאו מקרא מדלא מייתי האי קרא למדרש טעמיה דר״ש: ואיזה מומר דבסתמא הוה מין אוכל נבלות כו׳. פרש״י ז״ל כיון דאוכל דברים שאין הגוף נהנה בו וקשה תינח נבלות דאיכא למוקי בנבלות מוסרחות אבל טרפות מאי איכא למימר [ובפרש״י ז״ל לא הזכיר טרפות משמע דל״ג ליה (ברש״י שלנו כתוב טרפות). אלא יי״נ מאי איכא למימר. ומיהו יי״נ איכא לאוקמי ביין שנתנסך לעבודת כוכבים ולאו משום דאין הגוף תאב לו אלא כיון דפקר כולי האי לשתות יין שנתנסך לעבודת כוכבים. ומיהו קשה אפילו בנבלות סרוחות שקצים ורמשים אמאי הוי מין הא קתני לקמן אכל פרעוש אחד כו׳ אע״ג דאין הגוף מתאוה לו. וי״ל דלא אכל אלא פ״א כדקתני אכל פרעוש אחד דנפשו חומדת לטעום כל דבר ואפי׳ דבר איסור. אבל הכא דאתפקר כולי האי לאכול נבלות וטרפות תדיר בדבר שאין הגוף נהנה ודאי מין הוא. הרמ״ה ז״ל]:
רבי יהודה אומר אף (על הכלאים) [הלובש כלאים] פרש״י ז״ל דארישא קאי ואמר אף הלובש כלאים כמו אוכל חלב. והרמ״ה ז״ל פירש דאסיפא קאי [דהלובש כלאים בסתמא הוי מין כיון דלית ביה הנאה טפי מבשאר בגדים. ומסתברא כפרש״י ז״ל]:
כלאים דרבנן כגון לבדים שהן שוע ואינו טווי וארוג דמדאורייתא לא הוה כלאים עד שיהא שוע כל אחד לבד וטווי כל אחד לבד ונוז דהיינו שזור כל אחד לבד ואח״כ אורגו יחד. כפר״ת ועיקר: ת״ר יכול נשיא שבט כנחשון בן עמינדב ת״ל מכל מצות ה׳ אלהיו ולהלן הוא אומר למען ילמד ליראה את ה׳ אלהיו. הך ברייתא מפרשה למתניתין דקתני איזהו נשיא זה מלך שנאמר מכל מצות ה׳ [אלהיו] שאין גביו אלא ה׳ אלהיו. דלא תימא ממשמעות קרא דריש קמ״ל דלא דטובא קראי כתיבי ה׳ אלהיו ה׳ אלהיך אלהיכם ואחד מלך ואחד הדיוט במשמע. אלא מגזירה שוה דפרשת מלך קדריש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון